סוק אל אביד (השוק הלבן)

סוק אל אביד (השוק הלבן)

סמוך למסגד אל-ג'זאר ומעט מזרחה ממנו משתרע השוק הלבן, שבנה סולימאן פאשא בסוף תקופת כהונתו כמושל עכו. עד אז היה מצוי באותו מקום שוק גדול ממנו, שהקים עוד דאהר אל-עומר ושכונה "שוק דאהר". עפ"י עדותו של אבראהים אל עודה, הביוגרף של סולימאן פאשא, מנה השוק הישן 110 חנויות והיה בוודאי המרכז המסחרי של עכו ושל צפון הארץ. אחד התיאורים המפורטים האחרונים של השוק הישן הוא משל המלומד האנגלי ג'ון סילק בקינגהם, שביקר בעכו בשנת 1816.

 
שנה לאחר מכן פרצה אש בחנותו של "אצלאן היהודי". פועלים שישבו בחנות ועישנו בצהרי היום נרגילה לא נזהרו וגץ עף אל מספר חביות מלאות אבק שריפה שהוצגו למכירה באותו זמן. בפיצוץ העז נהדף אצלאן "מרחק עשרים אמות אל מחוץ לחנות כחתיכת פחם". באסון נהרגו ונפצעו כעשרה אנשים, המבנה עצמו ניזוק קשות והשריפה שפשטה בכל השוק גרמה לנזקים כבדים. עוד באותה שנה ציווה סולימאן להרוס עד היסוד את שרידי השוק הישן ולהקים באותו מקום שוק חדש הקיים עד היום.
 
קירות השוק ושישים וארבע חנויותיו טויחו בעת בנייתם בצבע לבן, ומכאן שמו. השוק הלבן אף שופע אור, ואולי זו הסיבה ששם זה שגור בפי תושבי עכו עד ימינו. בעת ההפגזה של אבראהים פאשא בשנים 1831 – 1832 נפגע, בין השאר, גם אתר זה. אתר זה נחשב לאחד ממפעלי הבנייה הגדולים של ארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה, ואף הושווה בפי אחד הנוסעים דאז לשוק של דמשק.
 
התצלומים מסוף התקופה העות'מאנית מעידים כי השוק הלבן, בדומה ל"שוק דאהר" שקדם לו, היה המרכז המסחרי העיקרי בעכו. חשיבותו של השוק הלבן פחתה כאשר בראשית תקופת המנדט הבריטי נפרצו דרכים נוספות אל מבעד לחומות, והבאים לעכו דרך שער הכניסה היבשתי היחיד של העיר לא אולצו עוד לעבור בתוואי המוליך אל השוק הלבן. חנויות אחדות משמשות היום כמחסנים ופעילותו המסחרית של השוק דעכה. גם הצבע הלבן לא נותר כפי שהיה, אלא רק בשמו של האתר, ועל גבי הלוח הקבוע בפינתו המערבית של השוק מיוחסת בנייתו בטעות לדאהר אל-עומר.
 
לאחרונה הוחל בעבודות שיפוץ ובהפיכת חנויות רבות לדוכנים של משקאות ושל מאכלים קלים.
 

 


בחזרה למעלה