עכו - סקירה היסטורית

עכו - סקירה היסטורית

מיקומה של העיר

עכו שוכנת בחלקו הצפוני של עמק החוף, הקרוי גם עמק עכו. גבולה בצפון הוא מושב בוסתן הגליל, ובדרום היא משתרעת עד לנחל הנעמן.
לעכו חוף ים יפהפה, שהוא הנקודה הצפונית האחרונה אליה מגיע החול הדק והרך משפך הנילוס.

עכו העתיקה, היושבת על חצי אי, היא אחת הערים היחידות לאורך חופי הים התיכון, שחומותיה נשתמרו סביב ללא פגע, מלבד שתי הפריצות המשמשות כיום לכניסת כלי רכב ממונעים (נפרצו על ידי הבריטים).

לעכו העתיקה פנים רבות והיא בנויה ברבדים שנשתמרו כמעט בשלמותם.

ארבע דתות מצאו בה משכן והותירו בה את חותמן: בתי הכנסת של היהודים, הכנסיות המפוארות בשכונות הנוצרים, המסגדים רבי העוצמה של המוסלמים וגן הקבר של בההא אולה מייסד דת הבהאים ו"בית עַבּוּד".

עכו מאופיינת במזג אוויר נוח במשך רוב חודשי השנה, ומציעה חוף ים מרהיב, מעגנה לשיט ונמל דיג. זוהי עיר רוויית היסטוריה, אשר קולות העבר בוקעים מכל סמטה בה והיא מצטיינת באווירה של חופש ורומנטיקה.

החומות הסובבות אותה משרות אווירת ביטחון על המטייל בה.
 

אודות עכו

השם
מקור השם עכו אינו ידוע, אך ככל הנראה אינו שֵמי. המצרים השתמשו בו כבר באלף השני לפנה"ס, אך מכיוון שהכתב ההירוגליפי הוא של שני עיצורים בלבד, השם נכתב CK ואין לדעת כיצד ביטאו אותו (בעיקר לא את ההברה האחרונה).
במכתבי אל-עמרנה הכתובים באכדית, משמשת האות H לציון האותיות הגרוניות א-ה-ח-ע, ולכן ניתן היה לכתוב את שם העיר גם "הכא" או "אכא". לולא נשתמר השם בפועל, לא היינו מזהים אותו באופן ודאי עם השם המופיע בכתב ההירוגליפי.
באשורית השתמר השם בכתיב AKK.
אגדה עברית קדומה מספרת שהים הגדול הציף את העולם, וכשהגיע לחופה של עכו נעצר במקומו, כנאמר באיוב (לח, יא): "עד פה תבוא ולא תוסיף". "עד פה" הופך באגדה ל-"עד כה" ומכאן - "עכו".
 

 


תקציר היסטורי

במאה 15 לפנה"ס עכו העתיקה מופיעה לראשונה בכִּתְבי המְאֵירות - כתבי קללה של מלכי מצרים. הטקסטים כתובים על לוחות חרס או כלים, שעל ידי שבירתם מתקיימת הקללה.

עכו מופיעה ברשימת הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים.
 

 

התקופה הישראלית
עכו מוכללת בשבט אשר, אך ספק אם אכן כבש אותה.
בשנת 701 לפנה"ס משמשת תחנה במסעו צפונה של סנחריב מלך אשור.
333 לפנה"ס נכבשת על ידי אלכסנדר מוקדון, ויוונים מתחילים ליישבה.
261 לפנה"ס שמה הקדום עכו מוחלף לפתולומיאוס על שם תלמי שני פלאדלפוס שמלך במצרים.


התקופה החשמונאית
עכו עיר נוכרית ועוינת ליישוב היהודי.

 

התקופה הרומאית

עיר חשובה שתושביה מעורבים ועדיין עוינים בזמן המרד הגדול.

68-66 לספירה נרצחים אלפיים מיהודי העיר. עכו מהווה עיר הקשר של הרומאים עם המערב, שבה מתרכזים הלגיונות לקראת דיכוי המרד.
 

 

התקופה הביזנטית
עיר מעורבת עם אוכלוסייה נוצרית ובישוף משלה. נחשבת לעיר קדושה, כי סנט פאול הקדוש מבקר בה את קהילות הנוצרים הראשונות.

 

התקופה המוסלמית הקדומה
640 לספירה נכבשת על ידי המוסלמים.

במאה ה-9 אבן טיליו מחדש את נמל עכו. יש בה גם קהילה יהודית מפותחת.
 

 

התקופה הצלבנית

1104 לספירה נכבשת על ידי הצלבנים והופכת לעיר חשובה ולמרכז סחר משגשג.

1187 לספירה צלאח א-דין כובש את עכו מידי הצלבנים.

1191 לספירה ריצ'ארד לב ארי כובש את העיר חזרה מידי המוסלמים.

1165 לספירה הרמב"ם עולה לא"י דרך עכו.
 

 

 

 

 

התקופה המוסלמית המאוחרת
1291 לספירה, עכו נכבשת על ידי הממלוכים וחוזרת לשליטת המוסלמים. העיר עומדת בשיממון ככפר קטן ולא חשוב במשך כ-400 שנה.

 

התקופה העות'מאנית
1743 לספירה, רבי משה לוצאטו, הרמח"ל, מתיישב בעכו.

1750 לספירה בעכו מתיישב דאהר אל-עומר, שליט בדואי שמרד בשלטון הטורקי והשתלט על כל הגליל. אל-עומר מבצר אותה בחומה ומחדש את נמלה.

1775 לספירה קצין טורקי בשם אחמד אל-ג'אזר משתלט על דאהר אל-עומר, מוציא אותו להורג ומתמנה מושל האזור תחתיו. אל-ג'אזר מחזק את חומותיה ובונה אותה כעיר חזקה. הוא בונה את אמת המים לעכו.

1799 לספירה מצור נפוליאון.

 

 


1804 לספירה אל ג'אזר מת. יורשו, סולימאן באשה, ממשיך לבנות את עכו ומחדש את אמת המים. באשה נפטר ב-1819.

1819-1831 עבדאללה בן עלי באשה מוציא להורג את חיים פרחי.

1831 איברהים בן מוחמד עלי באשה כובש את א"י בראש כוח מצרי, מתבסס בעכו ומשם ממשיך להתפשט מזרחה.

1840-1918 צי מאוחד של אנגליה, טורקיה ואוסטריה מפציץ את עכו. איברהים באשה נמלט מהעיר.

1840-1919 עכו בירת מחוז הצפון. א"י באימפריה הטורקית.


 

התקופה הבריטית
1918 א"י נכבשת על ידי הבריטים המתיישבים בחיפה.
חשיבותה של עכו כעיר נמל יורדת.

1948 כיבוש עכו על ידי ישראל.
 


בחזרה למעלה