חזון וערכים

חזון וערכים

חזון הפיתוח התיירותי בעכו והדרכים למימושו

 

1.  רקע כללי

עכו העתיקה הינה אחת מהפנינים האורבניות והתרבותיות של מדינת ישראל והים התיכון.
כלולים בתוכה רבדים עשירים של תרבויות עתיקות וניתן לראותה כאחת הפסגות של התקופות הצלבניות והעות'מניות בישראל ואף בעולם כולו.

 

עכו מהווה בית לאלפי תושבים והינה אחת מהאטרקציות התיירותיות החשובות של מדינת ישראל.

 

השם "עכו" נזכר לראשונה ב"כתבי המְאֵירות" (חרסים שבהם רשומות קללות מלכי מצרים נגד אויביהם). בקבוצות קללות כאלה, כנראה מסוף המאה ה- 19 לפני הספירה, מופיע השם עכו בין 64 שמות מקומות.

 

העיר עכו הוקמה ככל הידוע לפני כ- 4,000 שנה, במקום הידוע כיום בשם "תל-נפוליאון", תל אל-פוחאר או תל החרסים, ושימשה לאורך כל שנותיה נמל מוצא חשוב לים התיכון. העיר נזכרת בכתבים מצריים עתיקים, ובתקופה ההלניסטית שימשה עכו, בנוסף לעיר נמל, גם מרכז מסחרי בעל חשיבות רבה.

 

העיר עכו הפכה לבעלת חשיבות כעיר נמל ומסחר בתקופה ההלניסטית ואולם עלתה לגדוּלה רק בתקופה הצלבנית. מסע הצלב הראשון יצא בשנת 1099, חמש שנים לאחר כיבוש ירושלים. בשנת 1104 הצליח בולדווין הראשון לכבוש את עכו, כשהוא נעזר בהסתערות מן הים ע"י הצי של העיר גנואה. סוחרי עיר זו וכן סוחרי ונציה, פיזה ואמאלפי, פיתחו לאחר מכן את רובעיהם המיוחדים בעיר, ועכו הפכה לנמל החשוב ביותר במזרח הים התיכון ולצומת העיקרי בקשר בין אירופה וארץ הקודש.

 

העיר הגיעה לשיא תפארתה וגדולתה בתקופת מסעי הצלב – מסדרי הצלבנים השונים קבעו בה את מקום מושבם, ובחלק מהתקופה שימשה עכו כבירתם של ממלכת ירושלים הצלבנית בארץ-ישראל.
לאחר מכן עכו נכבשה על-ידי המַמְלוּכּים, שהחזיקו בה 300 שנה עד שאיבדו את שליטתם בארץ-ישראל.
התקופה העות'מנית הביאה לבנייתם של כמה אתרים ארכיטקטוניים מעניינים ומרשימים, אשר הוקמו על חורבותיה של העיר הצלבנית. לדוגמה, מסגד אלג'זאר, החאנים - חאן אל עומדאן, חאן אל-שוני, חאן אל-שווארדה, חאן אל-פראנג' - והחומה המקיפה את העיר העתיקה העומדת בשלמותה עד עצם היום הזה.

 

עכו העתיקה, פנינת הגליל המערבי, הינה אחת ממוקדי הביקור המרכזיים בישראל. עכו מהווה, במגוון האפשרויות הקיימות בה, מוקד משיכה מהמעלה הראשונה, הן לתיירות הפנים והן לתיירות מחו"ל. לעיר עכו נכון, בפיתוח נאות וזהיר, מעמד של מוקד תיירות ארצי ובין-לאומי כדוגמת המעמד שיש למוקדי התיירות בירושלים ובאילת.
סר לורנס אוליפנט בספרו "חיפה - חיים בארץ ישראל המודרנית", אשר נכתב בסוף המאה ה- 19, מתייחס לעכו ואינו חוסך בשבחים לעיר ולמרקם המיוחד הקיים בה, ומביע את התלהבותו מהעיר ומהפוטנציאל התיירותי הגלום בה:

 

 "בכל המזרח לא תמצא שוק טיפוסי יותר מזה שבעכו...
  עכו משמשת מקום מעניין ביותר לבלות בו ימים, שלא לדבר על חמדת
 עתיקותיה, או על בנייניה החדשים יותר, הראויים ללא ספק לתשומת לב..."

 

סיור הנערך בעכו העתיקה – עם החשיפה ההולכת ונמשכת של העיר הצלבנית, המצויה ברובה מתחת לעיר הקיימת – מאפשר למבקר הצצה לסגנונות בנייה שונים, אשר התקיימו בעיר בתקופה הצלבנית, ולאחר מכן בתקופה העות'מנית. בעתיד הקרוב יוכלו המבקרים להתרשם גם מאורחות החיים שהתקיימו בעיר בתקופות השונות - הצלבנית, העות'מנית ותקופת חיי היהודים - באמצעי המחשה מגוונים שיופעלו בה.

 

עכו העתיקה מהווה מוזיאון פתוח יחיד במינו המאפשר למבקריו לראות שילוב ייחודי של אורחות חיים של עיר מודרנית חיה, פועלת ומתפקדת במאה ה- 21, לצד ובתוך עיר עתיקה שיש בה מבנים בני אלף שנים ויותר.

 

דוגמאות לפיתוח תיירותי הדומה לזה המוצע בעכו קיימות במקומות אחרים בעולם, המציעים שילוב בין עיר מגורים למוקד תיירותי. שילובים כאלה ניתן לראות כיום באתרים המהווים "מוקדי-על" בתחום התיירות כמו דוברובניק או ספליט בקרואטיה, העיר רודוס בירת האי רודוס ביוון, העיר טולדו שבספרד, ואתרים דומים בערים נוספות בספרד ובטורקיה. אתרים אלה, בנתוניהם הפיזיים ובקרבתם (של רובם) לשפת הים, דומים דמיון רב במרקם הקיים בהם למרקם המיוחד הקיים בעכו. הפיתוח התיירותי שבוצע בהן ובסמוך אליהן, הביא למיצוי אופטימלי של הפוטנציאל התיירותי שלהן. לדוגמה, בדוברובניק ובסביבתה קיימים כיום חדרי -מלון, מתקני-נופש ומגורי-נופש בכמות העולה על זו הקיימת במדינת ישראל כולה.

 

העיר העתיקה בעכו הוכרזה על-ידי מדינת ישראל כשמורה ארכיטקטונית וכאתר-עתיקות. ב-2001 הוכרזה העיר העתיקה על-ידי אונסקו כעיר לשימור המורשת התרבותית העולמית וכאחת משכיות החמדה המיוחדות הקיימות בעולם.

 

עכו משופעת בשרידים היסטוריים, ארכיאולוגיים וארכיטקטוניים מרשימים המשקפים את עברה העשיר.
דוגמאות לאתרים כאלה כוללות:
עיר צלבנית תת-קרקעית;
מסגדים – ביניהם מסגד אל-ג'זאר, המרכז הדתי הרוחני החשוב של בני כת שאד'ליה (המונים על-פי המשוער כ- 6 מיליון איש ברחבי העולם);
מרכז ושכונות יהודיות, ואתרים יהודיים כגון: בית-כנסת רמח"ל, בית חיים פרחי, בית כנסת אור תורה, הכלא המנדטורי וכו';
המרכז והאתרים המקודשים לדת הבהאים, ביניהם האתר הידוע בשם "הגנים הבהאיים", ומספר אתרים נוספים המקודשים לדת זו הנמצאים בתחום המוניציפלי של העיר (בכוונת ראשי העדה הבהאית לשדרג את האתרים בעכו – גני רידואן כדוגמת הגנים בחיפה).

 

ההכרה הבינלאומית, לה זכתה עכו עם הכרזתה כאתר מורשת תרבות עולמית ע"י אונסקו, מהווה הוקרה למאמצים אשר נעשו עד כה ועידוד להמשך פעילות נרחבת לשיקום ופיתוח עיר ייחודית זו.

 

החברה לפיתוח עכו העתיקה יזמה תכנית כוללת לפיתוח העיר העתיקה של עכו.

 

2.   מטרות התכנית:

 

2.1        לאפשר פיתוח אינטנסיבי ומאוזן של מכלול העיר העתיקה כמוקד תיירותי עשיר ומגוון, הכולל תיירות איכותית ועממית, תיירות מקצועית ומתעניינת (למשל שימור ושחזור), תיירות נופש ופסטיבלים, תיירות יום ולילה, תיירות יבשתית וימית.

 

2.2       לאפשר תנאי מגורים ומחיה איכותיים לאוכלוסיית עכו העתיקה.

 

 2.3  לאפשר שימור ושחזור, שיקום והחייאה של אוצרות התרבות העתיקות של העיר העתיקה על תקופותיה. לאפשר פיתוח נאות של התשתיות העירוניות אשר יבטיחו הגשמתן של מטרות התכנית.

 

2.4  להבטיח קשר נאות בין עכו העתיקה, העיר החדשה, הגליל המערבי ומפרץ חיפה, תוך מימוש ייחודיותה ושיפור תדמיתה.

 

2.5  לוודא פיתוח כלכלי בשלבים ובמנות ביצוע אשר יעודדו יזמויות ציבוריות ופרטיות.

 

3.  העיר החדשה

 

העיר אשר מחוץ לחומות מחולקת לארבעה רובעים עיקריים המתווספים אל העיר העתיקה והם: העיר המנדטורית, השכונות הצפוניות, שיכוני המזרח והחוף הדרומי.
לכל אחד מהחלקים האמורים אפיונים אורבניים שונים והתפתחות שונה, כאשר הקשר בינם לבין עצמם ובינם לבין העיר העתיקה הינו, עד היום, מצומצם.
פיתוח התיירות בעכו ומיצוי הפוטנציאל התיירותי המיוחד הקיים בעיר עתיד לשפר את הקשר בין הרובעים השונים ולהביא להעלאת רמת האטרקטיביות של העיר, הן בעיני תושביה והן בעיני המבקרים המגיעים אליה.
הפיתוח התיירותי בעיר יבוצע באמצעות גוף אחד, משרד התיירות - באמצעות החברה לפיתוח עכו העתיקה - אשר יתכנן הפיתוח בשלבים ובהתאם להתפתחות התיירותית, תוך שימת דגש על העיצוב, הארגון והשילוב של כל המערכת התיירותית בעיר תחת קורת גג אחת.

 

4.  פיתוח התיירות בעכו

 

העיר עכו מהווה מוקד אידיאלי לפיתוח תיירותי אשר יהפוך אותה לאחד ממוקדי התיירות המרכזיים בישראל.
מרבית מוקדי האטרקציות והמסחר התיירותי אשר יוקמו בעכו, בהתבסס על הניסיון הנצבר הקיים בנושא בעולם, צריכים להימצא בתחומי העיר העתיקה ובסמוך אליה – בתחומי העיר המנדטורית.
מוקדי האכסון צריכים להתפתח בשלב ראשון הן בעיר העתיקה (בחלקם הקטן בלבד), הן בסביבתה הקרובה הכוללת את העיר המנדטורית, והן באזור המצוי לאורך רצועת החוף מדרום לעיר העתיקה.

יש לפעול למיצוי הפוטנציאל הייחודי הקיים בעיר על-ידי טיפול ממוקד באתרים ובנושאים הבאים:

 

4.1 יש להרחיב את המרינה הקיימת ל- 300 מקומות עגינה לפחות. הוצע כי הפיתוח יבוצע כהשקעה ציבורית וכחלק מהתשתית הכלכלית/ תיירותית של העיר – כפי שנעשה בהרחבה הקודמת של המרינה. ראוי לציין כי פיתוח המרינה צריך להיעשות תוך הקדשת תשומת-לב מירבית לנוף העיר העתיקה ולאתרי העתיקות המצויים בתחומה או בסמוך אליה וכן לנמל הדיג.

 

4.2 יש לפעול ולסייע לראשי הקהילה הבהאית למיצוי הפוטנציאל הקיים באתריה, אשר הינם בעלי חשיבות דתית בעיר העתיקה ובאזורים אחרים בעיר (הגן הבהאי מצפון לעיר, המרכז הבהאי בלב העיר העתיקה וגני רידואן בדרום).

 

4.3 יש לפתח את האזור הדרומי הקיים בין העיר העתיקה לגבול המוניציפלי בדרום בשני שלבים. השלב הראשון יהיה עד לפינוי התעשייה המזהמת הקיימת מדרום לשפך נחל הנעמן, והשלב השני – לאחר שינוי של ייעוד האזור מדרום לשפך הנעמן,  מתעשייה לתיירות ונופש.
באזור אשר יתפנה מדרום לנחל הנעמן מוצע להקים, בעתיד הרחוק, את מוקד האכסון התיירותי המרכזי של העיר.

 

4.4 יש להסב את נחל הנעמן, לאחר ניקויו ושיקומו, למוקד לנופש ולפעילות יומית הן לתושבי האזור והן לתיירים המבקרים בעיר.

 

4.5  יש להפוך את "תל-נפוליאון" (תל החרסים)  לגן לאומי אשר ידגיש את חשיבותו של התל במערך העירוני לאורך הדורות.

 

4.6 יש לשלב את רצועת החוף הצפונית, עד לקצה הגבול המוניציפלי בצפון, במכלול התיירותי של העיר בשלב השני או השלישי לפיתוח התיירות בעיר.

 

4.7 יש לפעול להגדרת רצועת החוף הקיימת בעיר, מהגבול הדרומי של העיר ועד לגבול הצפוני (ברוחב של 100 מטר לפחות מקו המים), כטיילת חופית אשר בתוכה ישולבו שירותי תיירות מגוונים, ויפותחו לאורכה חופי רחצה שיופעלו בתקן בין-לאומי – כמקובל במוקדי תיירות מקבילים במקומות אחרים בעולם.

 

4.8 פיתוחה התיירותי של עכו ומיצוי הפוטנציאל התיירותי המיוחד הקיים בה, ישפיעו בטווח הארוך על אפשרויות הפיתוח התיירותי של הגליל המערבי כולו, מנהריה ואזור סולם-צור בצפון ועד לחיפה בדרום, ומהים התיכון במערב ועד לקו פרשת המים ברכסי ההרים שבמזרח.
פיתוח התיירות בעכו צריך להתבצע בתהליך מזורז שישכנע את כל הנוגעים בדבר כי כוונתה של הממשלה רצינית, ובלוח-זמנים מוגדר אשר יכלול בין-השאר את נקיטת הצעדים הבאים:

4.8.1 המשך פיתוח התשתית הפיזית בעיר העתיקה – תהליך אשר החל ב- 1994 בתנופה, ובוצע עם עליות ומורדות בקצב הזרמת ההשקעות הציבוריות לעיר. מן הראוי להגדיל את ההשקעות שיביאו את העיר, במהלך של 3 שנים, להשלמת תכנית-האב לפיתוח העיר העתיקה.

 

4.8.2 במסגרת ההיערכות האמורה נבנתה ונסתיימה תשתית אטרקטיבית וזמינה למשיכת יזמים בתחומי התיירות הבאים: הקמת תשתיות אכסון, הקמת מסחר תיירותי, הקמת שירותי תיירות מגוונים, הקמת אטרקציות תיירותיות הן בעיר העתיקה בשלב המיידי ולאחר מכן באזורי התיירות החדשים אשר יוגדרו לצורך כך בעיר המנדטורית ובאזור שמדרום לעיר העתיקה, עד לשפך נחל הנעמן (בשלב הראשון כאמור).

 

4.8.3 *   פיתוח התיירות בעכו צריך להתבסס, בנוסף על תיירות המבקרים והנופשים, גם על תיירות השייט המתפתחת לחופי הים-התיכון (אניות, יאכטות וספינות סיור).

 

*   קידום חיי התרבות והבילוי בעכו ובאמצעותם יצירת מהפך תדמיתי שיביא למשיכת יזמות תיירותית ועסקית. ניצול התשתית הפיזית וההיסטורית של העיר, לפיתוחה כמוקד תרבות תיירותי ייחודי.

 

*   יצירת מוקדים חווייתיים בעיר העתיקה בנמל ובחזית המים, שיהוו מרחבים ציבוריים שוקקי חיים המקושרים ביניהם ע"י צירים להולכי רגל, ושרשרת של אירועים שיתפרשו על פני השנה ויהוו תשתית רב-שנתית לביסוס תנועה מתמדת של תיירים ומבקרים.

 

*  אחת הדרכים לקדם אירועים אלה הינה בניית מערכת קשרים מקצועית תרבותית עם ערים במערב אירופה, חברות מסחריות ומוסדות תרבות בערים אלה. האירועים יכללו פסטיבלי תרבות לפי נושאים, כנסים ותערוכות.

 

*  הגברת המודעות העצמית של התושבים בכלל ואוכלוסיית התלמידים והסטודנטים  בפרט, לייחודיות ולעושר התרבותי של העיר.

 

*  עידוד פעילות יוצרת בארץ בכל התחומים בהקשר לתולדות עכו והיצירה התרבותית בה בעבר.

 

4.8.4 המשך השקעת מאמץ בשיתוף התושבים בתהליכי התכנון והפיתוח.

 

4.8.5 פיתוח התעסוקה, התעשייה, המסחר והחינוך הגבוה יהוו אמצעי למינוף ולהעצמת התחום האמנותי, היצירתי והתיירותי.

 

5.  המצב השורר בעכו כיום

 

5.1 בעכו פועלים כיום 3 מלונות גדולים, 2 מלונות בוטיק ושתי אכסניות. מרבית המלונות הקיימים באזור הגליל המערבי כולו אינם עומדים בתקן המספק תשובה נאותה לצורכי תיירות הפנים, הנוהרת אל המלונות החדישים הפועלים במקומות אחרים בארץ כמו אילת וים-המלח (למעט צימרים בסופי שבוע בעיקר בחופשות ובחגים).

המלונות הקיימים באזור ברובם מיושנים. בעלי המלונות לא השכילו להתאימם לשינויים שחלו בהרגלי הצריכה, הנופש והבילוי של הציבור הישראלי מחד, ושל התיירות מחו"ל מאידך – הן ברמה הפיזית והן בהיקף ובמגוון השירותים הנלווים הקיימים בהם.
פועל יוצא מכך הוא, כי התפוסה השנתית הממוצעת שהייתה קיימת במלונות באזור ב-1998, עוד לפני המשבר הכלכלי, הייתה נמוכה (כאשר בעכו עצמה, במלון היחידי שפעל בה אז, הנתונים היו טובים יותר).

 

5.2 לעומת המצב השורר בתחום המלונאות, האירוח הכפרי שהתפתח באזור במהלך עשר השנים האחרונות – כתוצאה מהעידוד אשר ניתן על-ידי הממשלה לפיתוח התיירות הכפרית ביישובים בקו העימות – נמצא כיום בתנופה מרשימה, ומן הראוי לשלב גם את עכו בשירותי אירוח ייחודיים.
מוצע כי בעכו, ובמיוחד בעכו העתיקה, יותקנו חדרי-אירוח בסגנון מזרחי, עם עיצוב וסגנון ייחודיים אשר ייקראו בשם – דיאפות ("דיאפה" בערבית משמעו אירוח בבית של משפחה).

 

5.3 החברה לפיתוח עכו העתיקה נמצאת עתה אחרי בניית שתי אטרקציות בחמאם ובמנהרת הטמפלרים ובעיצומן של הכנות להפעלת אטרקציה תיירותיות מהמעלה הראשונה אשר תעשיר ותגוון את הביקור בעיר ותגרום לשהייה של לילה בעיר.

 

(א)   תצוגה מוזיאלית - אינטראקטיבית של תולדות עכו, אשר תופעל במצודה ההוספיטלרית (באולמות האבירים) במשך הסיורים ביום.

(ב)      מופע עם אירוח צלבני ייחודי כולל קרבות אבירים, בערבים תוך כדי ארוחה צלבנית.

 

6.  הפוטנציאל התיירותי הקיים בעכו

 

6.1    בסקירת הפוטנציאל התיירותי הקיים בעכו מן הראוי לציין מספר עובדות:

 

(א) עכו מהווה כיום מוקד משיכה לקבוצות המגיעות ארצה ל"סיור-וטיול". קיימות קבוצות רבות המגיעות ארצה בזמנים כתיקונם לביקור חוזר. קבוצות אלה מהוות קהל יעד נוח ובשל לביקור ממושך ויסודי בעכו.
בשנת 1998 הגיע מספר המבקרים בביקור חוזר לכ- 43% מכלל התיירים אשר הגיעו ארצה.

 

(ב) מהסקרים אשר נערכו על-ידי משרד התיירות בקרב סיטונאים בגרמניה, איטליה וספרד, וכן בקרב תיירים מארצות אלה אשר ביקרו בארץ, עלתה המלצה ברורה להאריך את משך הביקור הנערך בארץ או לפצלו לשניים. המלצה זו נבעה מתחושה משותפת של המארגנים והתיירים, כי הביקור כולו -  אשר היה לדבריהם בגדר חוויה בלתי נשכחת – היה כרוך בריצה מתמדת.

 

(ג) לארצות אלה - אנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה וספרד - ובמידה רבה גם לאוסטריה, נורבגיה וארצות הבנלוקס (בלגיה, לוקסמבורג והולנד) קשר היסטורי רב חשיבות לעכו, אשר מן הראוי לנצלו למשיכת תיירות ממדינות אלה לעיר  ולקיום אירועים הקשורים למורשת של ארצות אלה וביטוייה בעכו.

 

(ד) בנוסף לתיירות הסיור לעכו פוטנציאל תיירותי גם בתחומים הבאים: נופש המשולב עם סיור, נופש המשולב עם שייט וכן ימי-עיון וכינוסים של גופים שונים בסדר גודל בינוני מהארץ ומחו"ל - שיכולים כיום להגיע לעיר וללון בה.

 

6.2 פיתוח התיירות בעכו צריך להיות משולב בטיפול מקביל בבעיות האורבניות והחברתיות האופייניות של העיר.
עכו התיירותית מוטמעת ומשולבת בעכו של היום ובעבר של עכו ברבדיו השונים: הצלבני, העות'מני, היהודי, העילי, התת-קרקעי, הארכיטקטוני, הארכיאולוגי, התרבותי וההיסטורי. כולם יחד משולבים בעיר ים-תיכונית המהווה מכלול אורבני חי, פעיל ותוסס. לפיכך, פיתוח עכו חייב להתרחש במקביל לטיפול בבעיותיה האחרות של העיר.

 

ההווה והעבר בעכו העתיקה שלובים ואוחזים זה בזה באופן שאינו ניתן להפרדה. כדי ליהנות מעברה של עכו בביקור הנערך במקום, יש צורך לנוע בסמטאות העיר העתיקה, להתחכך באוכלוסייה המקומית, להשתמש בתשתית הקיימת בעיר, לשמוע את הקולות, להריח את הרחוב על ניחוחותיו, לראות את הצבעים ולחוש באופן בלתי אמצעי את אווירת היום-יום הקיימת במקום.
הפיתוח התיירותי שיבוצע ומבוצע בעכו, במשולב עם הצעדים האחרים שננקטו ויש לנקוט, מהווים מענה לבעיות העיר המאפשר להפוך את האוכלוסייה המתגוררת בעיר לאוכלוסייה חזקה כלכלית. כך משנה הפיתוח של עכו את המגמה שהייתה קיימת שנים רבות בעיר זו, מגמה שהתאפיינה בנטישתה של האוכלוסייה החזקה כלכלית וחברתית, וכניסתה של אוכלוסייה חלשה יותר במקומה של זאת שהתפנתה.

 

6.3 תיירות בהאית – עכו הינה המרכז החשוב ביותר של מאמיני דת זו, וכל האתרים המרכזיים והחשובים למאמיני דת זו מצויים בעכו ובסביבתה (חיפה). היערכות מתאימה תביא לגידול במספר המבקרים מקרב מאמיני דת זו אשר יגיעו ארצה, ותיצור מוקד משיכה נוסף לתיירות הכללית בעיר כדוגמת התהליך אשר עבר על המקדשים הבהאים בחיפה.

 

6.4 תיירות מוסלמית – תיירות זו תלך ותגדל ככל שהסדרי השלום יהפכו לעובדה, הן בתודעת הישראלים והן בתודעת המוסלמים באזור ובעולם.
תיירות זאת תגיע לעכו מהסיבות הבאות:
(א) עברה ההיסטורי של העיר.
(ב) היות העיר בעלת אוכלוסייה מוסלמית גדולה, המהווה רקע נוח ומזמין לתייר המוסלמי, שעשוי להירתע בשלבים ראשונים משהות בקרב אוכלוסייה יהודית.
בעכו מצוי המרכז החשוב ביותר של כת השאד'ליה שמקורה בטוניס, והמונה כיום כ- 6 מיליון מאמינים.

 

6.5  מרינה וספינות לשייט חופים – חשוב לפתח ענף זה בעיר למימוש צרכים של בעלי היאכטות מהארץ ומחו"ל. כמו כן ראוי לפתח במרינה מעגנה אשר תיתן מענה לצרכים של ספינות העוסקות בשייט חופים (כולל כל השירותים הנדרשים לצורך שילובה של עכו במסלולים המופעלים לחופי הים-התיכון). ההערכה היא כי לאחר שהמצב הביטחוני במזרח התיכון כולו ישתפר, הים התיכון, ערש התרבות המערבית, יהפוך למוקד לשייט חופים בהיקף אשר יהיה כדוגמת זה הקיים כיום באזור האיים הקאריביים.\

 

6.6 שילוב של נופש ותיור עם סיור בארץ – הצעה זו מקבלת חיזוק מהסקר שנערך בגרמניה לפני כמה שנים, ובו ציינו מרבית הנשאלים (סוכני נסיעות ותיירים אשר ביקרו בארץ) כי השילוב האופטימלי לביקור בארץ צריך להיות שילוב של שבוע סיורים, עם שבוע נוסף של נופש לחופי הים-התיכון או באילת (בהתאם לעונות השנה).
אנו רואים, לפיכך, פוטנציאל תיירותי חשוב בפיתוחה של עכו כאתר נופש וסיור.
נראה לנו כי בחופי הים- התיכון של מדינת ישראל, אין מקום מתאים יותר מעכו כדי להוות נקודת התחלה מחודשת להפעלתו של השילוב, אשר יציע נופש עם סיור בארץ.
חופי הים בעכו הם מהיפים והשקטים בחופי ישראל.
פיתוח התשתית לנופש תאפשר משיכה לבילוי, לשהות ולנופש גם של תיירות פנים לעיר.

 

6.7 כמו כן פיתוח של קו סיור ימי עכו-חיפה- קיסריה שיהווה אטרקציה וגם חוויה.

 

6.8  מן הראוי לפעול כדי להרחיב ולגוון את האירועים המתקיימים בעיר כגון: פסטיבל תיאטרון אחר ו/או קונצרטים באולמות האבירים וכו'. כמו כן יש לפעול כדי שניתן יהיה לפרוש, ככל האפשר, את האירועים הללו לאורך כל ימות השנה.

 

7.  הדרכים המוצעות למימושו של החזון

 

לצורך מימושו של החזון ולצורך מיצוי הפוטנציאל התיירותי הגלום בעכו ובמיוחד בעיר העתיקה, מן הראוי לפעול בדרכים הבאות:

 

7.1 החברה פועלת להקמתם של כ- 1,000 חדרים לאכסון תיירותי במרקם הקיים בעיר העתיקה, אשר רובו מתבסס על מבנים משוקמים ומשוחזרים.

 

המלונות ומתקני האכסון אשר הוקמו הם:
מלון האבירים - בית הארחה ואכסניה הוקם ופועל
מלון עכו תל - הוקם ופועל
מלון אפנדי (אורי בורי) הוקם ופועל
מלון חאן אל עומדאן, מלון חאן א-שוני והחמאם בשלבי שיווק אחרונים.
מלון עכו ביץ' -  שוקם ופועל בצמוד למלון חוף התמרים.

 

2 מלונות בוטיק עומדים לפני שיווק:
א. מלון הבוסתן.
ב. מלון חאן א-שוורדה.
ג. הכנת כ- 200 חדרי אירוח מסוג "דיאפות".

 

7.2 בשלב השני מומלץ להרחיב את מכסת החדרים הקיימת והמוצעת בעיר העתיקה באמצעות מלונות נוספים, אשר ייבנו במקומות המתאימים בעכו המנדטורית ובאזור התיירות מדרום לעיר העתיקה, כל זאת במטרה להגיע בשנת 2020 לכ- 3,500 חדרים בכל רמות האכסון – מלונות, כפרי-נופש, אכסון תיירותי מיוחד וחדרי אירוח.
מוצע כי חדרי האירוח בעיר העתיקה ייקראו "דיאפות", ויהיו בעלות חזות מזרחית, אופי ועיצוב מקוריים אתניים, אשר יתאימו ככל האפשר לתדמית הקיימת בקרב תושבי ישראל והמבקרים המגיעים מחו"ל .

 

7.3 יש לפעול לפיתוח ולשילוב העיר המנדטורית במרקם התיירותי המתוכנן בעיר העתיקה.
מוצע לפעול באמצעות הפיתוח התיירותי להחזרת המעמד של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) העירוני לעיר המנדטורית, אשר אבד לה במהלך השנים, ולהפוך אותה למוקד המסחר, הנופש והבילוי של המבקרים והתושבים.

 

7.4 יש לתכנן פיתוח מושכל של החוף הדרומי בסמוך לעיר העתיקה, שהוא החוף הנוח והיפה ביותר בארץ. יש לשפר את התחזוקה והניקיון של החוף, לשפר את המתקנים הקיימים בו ולמקם בעורפו את מתקני האכסון הנדרשים לצורך הפעלתו של מוקד תיירותי כמוצע. מוקד זה יביא למסה של מבקרים, שתאפשר הקמתם של מתקני אירוח נוספים שיהוו מימד אטרקטיבי נוסף לעיר, כגון מסעדות ומתקני בילוי שישרתו את תושבי העיר והאזור ואת התיירים שיבקרו בעיר.
יש לפעול כבר עתה באינטנסיביות רבה לפינוי המתקנים המזהמים אשר מדרום לשפך הנעמן, הכוללים את מפעל פרוטארום ומספר מתקנים אחרים הנמצאים בקרבתו.

 

7.5 כיום אנו פועלים לקידום הפעלת האטרקציה התיירותית הבינלאומית הייחודית  המתוכננת במצודה ההוספיטלרית:

 

(א) האטרקציה התיירותית המוצעת באולמות האבירים אשר תגולל את סיפורה של עכו לאורך הדורות.

 

(ב) פועלים כיום; האטרקציה התיירותית בחמאם הטורקי אשר מספרת את  "סיפורו של הבלן האחרון" - סיפורו של בית המרחץ שפעל במקום.

 

(ג) אטרקציה תיירותית שהחלה לפעול בדצמבר 2011 במנהרת הטמפלרים, מהלך שמורכב מהקרנת אנימציה על הקירות וסאונד והמכלול כולו מהווה מרכיב תכני החושף את חיי עכו באותה תקופה צלבנית.

 

אטרקציות נוספות אשר יופעלו במקום על בסיס מסחרי ביוזמות פרטיות כגון: מסעדה עות'מנית-טורקית / אטרקציה באתר 54 וכו'.

 

7.6 *   יש ליצור תכנית מפורטת לבניית קשרי גומלין מקצועיים תרבותיים רב תחומיים עם מדינות מערב אירופה, בהם פרויקטים לבנייה פיתוח וחשיפת העבר בעיר עכו, תוך שילוב מדינות, ערים, חברות מסחריות, מוסדות תרבות ומבקרים פרטיים במערב אירופה.

 

*  את התכנית הזו יש לשזור בשרשרת אירועים שיתפרשו על פני השנה ויהוו תשתית רב שנתית לביסוס מערכת הקשרים, תוך הרחבתה מן התחום המקצועי לאירועים תרבותיים רבי משתתפים שיבססו תנועת תיירות מתמדת מאירופה לעכו.

 

* אירועים אלה כגון פסטיבלים תיירותיים בתחומי תיאטרון, אופרה, מוזיקה, מחול וכן כנסים ותערוכות על בסיס אמנות פלסטית,  ארכיטקטורה, ארכיאולוגיה וכו', ייצרו בהדרגה את הביקוש לבתי מלון ושירותי תיירות נלווים ובעקבות זאת שינוי באוכלוסיית היעד הרוצה לגור בעיר, הרגלי המסחר והתעסוקה שלה.

 

* כיום יצרנו מספר חבילות על מנת לגרום לשהייה נוחה באזור ולהעשיר את הביקורים והסיורים של התייר.
החבילות משלבות ביקורים וסיורים במספר אתרים בכרטיס משולב כגון: עכו, ראש הנקרה, לוחמי הגטאות, חי פארק, מוזיאון אוצרות בחומה, אסירי המחתרות, שייט ועוד. קיימת אפשרות לקבל רק חלק מהם.

 

*  הפקת האירועים המוצעים כרוכה בהוצאה תקציבית לא מבוטלת. עלויות אלה יכוסו בחלקים מוסכמים בין עיריית עכו בסיוע ממשלתי, גופים פרטיים בארץ וגופים שונים בחו"ל ובאירופה בפרט.

 

7.7  *  אירועי תרבות מגוונים מתקיימים בעיר כגון: "פסטיבל לתיאטרון אחר" המופעל בעכו כבר למעלה משלושים שנה. כמו כן "פסטיבל מסרחיד", "פסטיבל הזית", "פסטיבל קרקס בינלאומי". כמו כן, "הווקליזה" חוזרת לעכו ותופיע כבר בפסח 2012.

 

*  שוק מיוחד למלאכת - יד ולאמנויות שיופעל  ע"י יזמים בבזאר הטורקי בכחמישים חנויות.

 

*  התוצאה הרצויה מהפעלת התכנית המוצעת היא הפיכת העיר העתיקה של עכו לבמה דינמית למערכת תיירות תיאטרלית רציפה על פני השנה, מערכת בה "השחקנים" הראשיים יהיו קהלי תיירות וביקור מן העולם בכלל ומאירופה בפרט.

 

*  ייתכן כי חלק מהאירועים יהיו בחסות מדינה, מחוז או עיר ספציפיים באירופה בהתאם לנושא ואופי האירוע.

 

7.8 *  החברה פועלת כיום לשיפור תנאי המגורים של תושבי העיר וכן מבצעת פיילוט ארצי של 250 יח' דיור כפי שנעשה בעבר.
הרחבת יחידות המגורים בדרך של איחוד יחידות מגורים ו/או של הרחבת יחידות מגורים במקומות שבהם הדבר אפשרי  – כל זה במטרה להפוך את העיר העתיקה וסביבתה למוקד מושך ואטרקטיבי, שישמש מרכז לאוכלוסייה חזקה ואיכותית, הן מבחינת הפעילות העסקית אשר תתקיים בה, והן מבחינת הציבור שיתגורר במקום.

 

*  חסות בינלאומית שמטרתה ליצור זיקה, הזדהות וארגון של ביקורי תיירים בהיקפים בין לאומיים מיעדים המזוהים בחו"ל עם האירועים הייחודים בעכו. מאמצי השיווק יהיו ממוקדים גיאוגרפית ונושאית הן בתיירות נכנסת והן בתיירות פנים.

 

*  רמת התיירות המוצעת משלבת בין תיירות איכותית ועממית, תיירות יום ולילה, תיירות נופש ופסטיבלים, תיירות יבשתית וימית.

 

7.9 קיים שיווק התכנית המוצעת וחשיפתה לעיתונות בינלאומית וארצית בפרקי זמן קבועים וקצרים (כל רבעון). זו תהיה תכנית שתפרט את כל האירועים לטווח הקצר והארוך כולל הכנסים המקצועיים ותאפשר הזמנות מראש, הן להשתתפות, לאכסון ולשירותי התיירות תוך הסתייעות ברשת האינטרנט. כל אלה יביאו את עכו להכרה כעיר תיירות בינלאומית.

 

8.  תמצית החזון

 

התיירות העולמית שהתפתחה בשנים האחרונות וממשיכה להתרחב בתחום הנופש והסיור או למטרות עסקים מכוונת ליעדים בהם ניתן לחוות חוויות ייחודיות במקומות מיוחדים. לפיכך האתרים המבוקשים הם אלה הנושאים בתוכם את התחושה שהם קיימים שם מקדמת דנא ועוד ימשיכו להיות שם שנים רבות, והציפייה לפנטזיות, לחוויות, להרפתקנות, לייחודיות, לשונה, לאחר היא אשר תכתיב להיכן התייר רוצה להגיע. לעכו יש את הפוטנציאל לספק יצר זה ולהפוך למוקד תיירות בינלאומי.

 

בכבוד רב,

דוד הררי
מנכ"ל
 

 


בחזרה למעלה