עבור לתוכן מרכזי עצור רכיבים נעים

פרויקט השימור במצודת עכו

המבנים הצלבניים הקרויים "אולמות האבירים" או "מצודת עכו" שימשו במקור מרכז המסדר ההוספיטלרי. הם משתרעים על שטח של כ-8,300 מ"ר. בראשית שנות ה-90 למאה ה-20 התערער מצבו הקונסטרוקטיבי של אולם האומנות. הדבר ניכר בסדיקה של קמרונות האולם ובגלישת אדמה וחומרי מליטה ממילואת הקמרון אל חלל האולם. בעקבות פעולות הנדסיות שבוצעו להצלתו של האולם החליטה החברה לפיתוח עכו לקדם את השיקום ואת הפיתוח התיירותי במכלול התת קרקעי. החלטה זו הובילה לחפירה ארכיאולוגית רחבת היקף, שערכה בין השנים 1992 – 1999 רשות העתיקות במימון משרד התיירות.

 

Plan of the Knights Hospitaller Compound
תכנית מרכז המסדר ההוספיטלרי

בחפירה זו נחשף חלקו הגדול של מרכז המסדר ההוספיטלרי. כמו כן נחפרו הרחוב ממזרח למרכז והרחוב מדרום לו ונערכה חפירה בכנסיית יוחנן הקדוש, הנמצאת מדרום מזרח סמוך למרכז.

בשטחו של המרכז נמצאו שרידים ארכאולוגיים מהתקופה ההלניסטית (300 לפסה"נ – 63 לפסה"נ); שרידים מן התקופה הערבית הקדומה (638-1099 לסה"נ) ושרידים בשיעור ניכר מהתקופה הצלבנית (1104–1291) ובעיקר מן המאה הי"ג, אז הייתה עכו בירת ממלכת ירושלים הצלבנית. הרס המבנים הצלבניים בתקופה הממלוכית (1517-1291) הותיר את חותמו על המרכז. במהלך התקופה העות'מאנית המאוחרת (1918-1750 לסה"נ) הוקם מבנה שלטון, 'מצודה', על שרידי המבנים הצלבניים ובתקופת המנדט הבריטי (1948-1918) נערכו התאמות במבנה זה לצורך הפעלתו כבית הכלא המרכזי של צפון הארץ. החפירה הארכאולוגית של המפלס הצלבני וחשיפתו של המכלול הרב תקופתי מציגים את שתי תקופות הזוהר של עכו – המאה הי"ג והמאות הי"ח-י"ט.

מרכז המסדר ההוספיטלרי הוא העדות המונומנטלית העיקרית לתקופה הצלבנית שנחשפה בעכו העתיקה ולתקופה שבה הייתה בירת הממלכה. המרכז הוא אחד השרידים המונומנטליים שהודות להשתמרותו יוצאת הדופן יש בו עדות מוחשית מרשימה לתרבות הצלבנית. המרכז, שחלקים ממנו נחשפו וטופלו בשנות ה-50 וה-60, נחשף במלוא עוצמתו בשנות ה-90 של המאה ה-20. תקציבי מדינה שהוקצו בשנת 1993, למען פיתוחה של עכו העתיקה, אפשרו את פעולות החפירה ואת שימורו של המרכז בהתאם לפרוגרמה תיירותית של האתר.

לפניך גלריית תמונות אווירה – דלג לתוכן הבא


פתרונות הנדסיים, תיעוד אדריכלי ועשייה מקצועית בשימור המבנים היו לחלק בלתי נפרד מהפעולה הארכאולוגית ומהפיתוח התיירותי של האתר. האתגר המרכזי בתכנון ההתערבות היה למצוא את האיזון העדין בין צורכי השימור לבין צורכי הפיתוח, באופן שיספק הגנה למרכיבי המורשת, יאפשר לציבור המבקרים לחוות את המקום ולהבין את חשיבותו ויאפשר ניהול של התיירות באתר.


אופני ההתערבות נקבעו על בסיס חקר מרכיבי המכלול, תפקודו, ערכיו התרבותיים ומצב ההשתמרות שלהם, וגם על בסיס הגדרת צורכי פיתוח התיירות.
המבנים במרכז ההוספיטלרי עשויים קמרונות חבית וצלב מאבן כורכר מקומית. המרכז נבנה בעיקר בסגנון הרומנסקי, אך יש בו מרכיבים בסגנון גותי. במבנים של מרכז המסדר ההוספיטלרי אנו עדים, אם כן, לשילוב מרכיבים משני הסגנונות. הודות לממדיהם, לסגנון הבנייה, לטכנולוגיה ולביצוע המוקפד, מעניקים החללים הצלבניים למבקר חוויה בעלת עוצמה. הבנייה המסיבית באבן, תוך שמירה על עקרונות תכנוניים, ומערכת פרופורציות שיטתית בין המרכיבים השונים, יצרו אדריכלות מרשימה שהשתמרה עד ימינו.

הבעיות הפיזיות השכיחות במבנים חוזרות על עצמן בעוצמות שונות. בעיות בחומר ניכרות בבליה של אבני הכורכר, בהיווצרות חללים באבן, בהצטברות מלחים והתגבשותם על פני האבן ובתוכה, בסדיקה, בהתקלפות פני האבן, בפטינה ביולוגית ובמיקרוביולוגיה באבן. בעיות נוספות העשויות להופיע הן התפוררות של חומרי המליטה עד כדי התפרקות מסת הליבה של הקירות והקמרונות. בעיות מבניות מתייחסות לאבדן כושר הנשיאה של אבן בודדת או של אלמנט מבני, כמו אומנה או זיז-תמך, דפורמציות של קירות או קמרונות עד כדי התפרקות מרכיבי המבנה או התפרקות המבנה בשלמותו.
 

אופני ההתערבות נקבעו על בסיס חקר מרכיבי המכלול, תפקודו, ערכיו התרבותיים ומצב ההשתמרות שלהם, וגם על בסיס הגדרת צורכי פיתוח התיירות.
המבנים במרכז ההוספיטלרי עשויים קמרונות חבית וצלב מאבן כורכר מקומית. המרכז נבנה בעיקר בסגנון הרומנסקי, אך יש בו מרכיבים בסגנון גותי. במבנים של מרכז המסדר ההוספיטלרי אנו עדים, אם כן, לשילוב מרכיבים משני הסגנונות. הודות לממדיהם, לסגנון הבנייה, לטכנולוגיה ולביצוע המוקפד, מעניקים החללים הצלבניים למבקר חוויה בעלת עוצמה. הבנייה המסיבית באבן, תוך שמירה על עקרונות תכנוניים, ומערכת פרופורציות שיטתית בין המרכיבים השונים, יצרו אדריכלות מרשימה שהשתמרה עד ימינו.

הבעיות הפיזיות השכיחות במבנים חוזרות על עצמן בעוצמות שונות. בעיות בחומר ניכרות בבליה של אבני הכורכר, בהיווצרות חללים באבן, בהצטברות מלחים והתגבשותם על פני האבן ובתוכה, בסדיקה, בהתקלפות פני האבן, בפטינה ביולוגית ובמיקרוביולוגיה באבן. בעיות נוספות העשויות להופיע הן התפוררות של חומרי המליטה עד כדי התפרקות מסת הליבה של הקירות והקמרונות. בעיות מבניות מתייחסות לאבדן כושר הנשיאה של אבן בודדת או של אלמנט מבני, כמו אומנה או זיז-תמך, דפורמציות של קירות או קמרונות עד כדי התפרקות מרכיבי המבנה או התפרקות המבנה בשלמותו.
 

לפניך גלריית תמונות אווירה – דלג לתוכן הבא

הבעיות המבניות במרכז נובעות מאיכות חומרי הבנייה, מהסכמה הקונסטרוקטיבית, מגורמי הבליה של החומר ומגורמי ההרס של המבנים. עם גורמי הבליה נמנים תנאי האקלים – הרוחות, הלחות הגבוהה והמליחות. אלו גורמים לבליה ביולוגית וכימית של האבן. גורמי ההרס באתר הם רבים ומגוונים.
הפתרון ההנדסי לבעיות במכלול היה ליצור הפרדה קונסטרוקטיבית בין שני המפלסים – הצלבני והעות'מאני. הפרדה זו בוצעה על ידי ייצוב המפלס העות'מאני באמצעות התקנת מערכת קורות ועמודים מבטון ופלדה.
מבין אולמות המרכז ההוספיטלרי אולם האוֹמנוֹת הוא המקום שזכה להתערבויות האינטנסיביות ביותר. השלב המתקדם של הבעיות הוביל במקרה זה לתהליך של התפרקות המבנה. מרכיבי האולם ששרדו נמצאו בבליה אקוטית של אבן, מעיכה, סדיקה והתפרקות של האוֹמנוֹת הנושאות את קמרונות האולם. במצב השתמרות זה, עם אבדן הסכמה הסטטית של המבנה וללא התערבות מיידית ועמוקה, המשך קיומו של האולם היה נתון בסכנה שאיימה גם על יציבות המבנה שמעליו והמבנים הצמודים לו. ההתערבות באולם מדגימה, אם כן, קשת רחבה של פתרונות ובהם שימור מינימלי, ייצוב ושימור, שחזור ובנייה מחדש. כך למשל שימור הקמרונות כלל את ניקויים והזרקת חומרי מליטה אל תוך סדקים וחללים פנימיים; במילואות אחדות ננקטו פעולות לשימור החומר המקורי והשלמת חומרי מליטה ובמילואות אחרות, מאוחרות יותר, חוזקו בבניית 'דֶּבֶּש'; אוֹמנוֹת השדה שוקמו בחומרים מודרניים, אך לעומתן תפקידן הקונסטרוקטיבי של אוֹמנוֹת הקצה שוחזר על ידי שימוש בטכנולוגיות המקוריות. עיקר ההתערבות באוֹמנוֹת אלה נעשה באבן ובחומרי מליטה על בסיס סיד/ במספר מקומות בהם הושלמו אבנים בלויות הושתלו פינים מפיברגלס כדי לעגן אבנים חדשות אל אבנים מקוריות/ העיבוד הסופי של האבנים לשחזור ולהשלמה נעשה בטכנולוגיה הצלבנית כדי להגיע לתוצאה דומה למקור ככל הניתן. עומק פעולות השימור – הייצוב, השימור, השחזור והבנייה מחדש בטכנולוגיה מקורית ובטכנולוגיה מודרנית כמו גם אופן התקנת תשתיות חדשות – נקבע בהתאם למצב ההשתמרות ולאופי הפעילות העתידה להתרחש במקום.

בשימור אולם האוֹמנוֹת נעשו, אם כן, פעולות מגוונות לייצוב קונסטרוקטיבי, לשימור אבן ולשחזור אלמנטים.

הקריטריון העיקרי שהנחה את ההתערבות היה שכל אבן שאיננה מתפקדת מבחינה קונסטרוקטיבית תושלם או תוחלף באבן חדשה, במידותיה של האבן המקורית.
מצב השתמרות מרכיבי המרכז ההוספיטלרי הכתיב מגוון רמות התערבות. המרכז שימש, אם כן, כר נרחב ללימוד של תהליכים ושל שיטות שימור. ההתערבויות הניכרות כיום במרכז מציגות את ההתמודדות המקצועית עם שימור של מונומנט היסטורי זה.

הספר "אולמות האבירים – שימור מרכז המסדר ההוספיטלרי בעכו העתיקה" ניתן לרכישה בקופות מרכז המבקרים.